אמר השכל הנה מה שאנו צריכים להבין הרבה הוא ענין החסרונות האלה הנמצאים בבריאה ענין הרעות הנמצאות בה שהם ענינים שלא כחק שלימותו ית׳ וכמ״ש אשר ע״כ נכשלו בם הפושעים איש לפי דרכו הרעה וכמ״ש לך למעלה כי ודאי לפי שלימותו ית׳ לא היה לו לעשות אלא טובות לבד, אמנם עתה אבינך הכל על בוריו בס״ד. הנה כשאנו אומרים שהב״ה הוא יחיד הלא אנו מבינים שאין זולתו שאין הפך לו שאין לו מונע ולאפוקי מכל אותם הסברות שזכרנו, נמצא שלא די לקיים בו ית׳ הטוב, אלא שצריך לשלול ממנו ההפך אך כל שאר המעלות שנוכל לחשוב בו אין שייך בהם ההפך כלל, פי׳ ד״מ בגדר החכמה אין שייך הסכלות כי הלא חכמה נגדור אותה מה שהדעת מלא מציורי הדברים על יושרם, בדרך החסידות אין שייך הרע כי גדרו הוא לעשות טוב עם הכל, אך בגדר היחוד שייך ההפך כי גדרו הוא יחוד שאין אחר עמו, הרי שגדר שאר המעלות הוא קיום הטוב מצד עצמו וגדר היחוד הוא שלילת הרע, עתה הנך רואה שאם היה רוצה הב״ה לגלות כל שאר מעלות שלימותו כיון שהם כלם רק מעלות של טוב אין בגדרם אלא קיום הטוב ולא היה שייך בגילויים עשיית הרע אך ברצותו לגלות היחוד שבגדרו יש שלילת הרע, הנה שייך לעשות הרע ולשלול אותו מן המציאות המוכרח והשליטה, כדי שיהיו כל חלקי הגדר מתגלים היטב, ואל תטעי לומר שגם לתת ביאור לחכמה צריך להראות הסכלות וכן לבאר חסידות צריך להראות האכזריות כי אין הפך ניכר אלא מהפכו כי צריך להבין שכל מעלות הטוב אין לנו להבינם אלא מעלות הטוב לפי מה שהוא טוב ושלילת ההפך של המעלות ההם אינם בכלל גדר המעלות ההם הטובות, אלא כלם כאחד נכנסים תחת גדר היחוד שהוא שלילת כל מה שהוא זולתו וכולם מיני הסוג הזה יחשבו ומי שרוצה להבין צריך שלא יערב מיני סוג א׳ עם מיני סוג אחר.
אמרה הנשמה זה ודאי שההבנה תלויה רק בהבחנה וכל הסוגים ומיניהם צריך להבדילם זה מזה כדי להבין ענינם וענין התולדות הנולדות מהם ואע״פ שהמחשבה העליונה אין דרכה כדרכי בני האדם עד שיהיו שייכים בה החילוקים האלה אבל אנחנו בני אדם צריכים לדבר בדרך בני האדם.
אמר השכל יותר ממה שאמרתי אומר לך בענין זה, כי אמת הוא ודאי שהיה הב״ה יכול לברוא עולמו בדרך כל יכלתו, כלא שנוכל להבין במעשיו לא נמשך ולא קודם לא סבה ולא מסובב, ואם היה בוראו כך היה סותם פיהם של כל הבריות שלא יפצו פה כלל על כל מעשיו כי לא היה אפשר לנו להבין דרכו כלל ועיקר
כי דרך כל יכלתו אינו נתפס משכלנו ואינו מובן מן האדם אשר דעתו מוגבלת בחוקותיה הפרטים אבל מפני שרצה הרצון העליון שיוכלו בני אדם להבין קצת מדרכיו ופעולותיו, ואדרבה רצה שיהיו משתדלים ע״ז ורודפים אח״ז מאד ע״כ בחר להיות פועל אדרבה בדרך בני האדם, פי׳ בסדר מושג ומובן והכלל הוא שרצה לפעול פעולותיו לפי ערך הנבראים לא לפי ערכו ע״כ נתן לנו מקום להתבונן בם ולהבין לפחות מעט מזער אם לא כביר, והראיה לדבר מעשה בראשית ככתוב בתורתו שהרי שם מעיד על עצמו שברא את עולמו בחילוק זמנים והבדל מאמרות ובסדר מה שרצה בו ולא הכל בבת א׳ ולא במאמר א׳ שהיה יכול ליבראות, ומעתה יש לנו להבחין בכל פעולותיו וטעמיהם וכל שכן בתולדותיהם כל הסוגים והמינים והפרטים ככל הסדר הנשמר בדרכי בני האדם, ונשוב לענינינו הנה כשאנו אומרים יחוד כבר שמעת שר״ל שלילת כל זולתו ונמצא זה דבר כללי לכל מעלות שלימותו אשר אין להם תכלית כלל, כי כל מה שהוא בו מעלה ושלימות צריך להבין תמיד שאין זולתו במעלה ההיא שאין הפך לו שאין מונע לו שכל זה מכלל היחוד הוא, כמ״ש, ושתי דברים נמצינו למדים מן ההקדמה הזאת, א׳ מ״ש כבר שאין שייך בשום מעלה אחרת שיהיה בורא מה שהוא הפך שלימותו כלל אלא במעלת יחודו, פי׳ כשירצה לגלות מעלת יחודו ית׳ ולברר אותו בירור מבואר היטב בכל חלקי גדרו, והב׳ שלגבי מעלת היחוד השלם הזה כל שאר המעלות הם כמו דברים פרטים וזה דבר כללי שהרי הוא משקיף על כל המעלות כלם כמ״ש, לדעת שבכל מה שיש בשלימותו שאין לו סוף ושיעור בכלם הוא יחיד בתכלית היחוד אין זולתו אין הפך לו ואין מונע אליו, כמ״ש ונשרש האמת הזה באמתת המצאו בהכרח שהוא המרכז מכל מה שנוכל לדבר משלימותו ולכל מה שלא נוכל לדבר ג״כ, והיינו מה שידענו שהוא לבדו מחוייב המציאות ומוכרח הוא שהוא יהיה ושלא יהיה אלא הוא, וזה פשוט לכל בני האמונה הקדושה, ועוד לפנים תמצאי התועלת היוצא מן ההצעה הזאת מעתה הנה כבר ראית, מ״ש לך למעלה כבר מה נשתנה כח מעלת היחוד הזה מכל שאר המעלות אשר לשלימות שזה הוא הנותן מקום להילוך הזה של חסרון ושלימות עבודה וקיכול שכר כי אמנם אם לא היה רוצה הרצון העליון אלא לגלות מעלות משלימותו לא היה לו לפעול אלא דברים שלימים לפי השלימות ההוא שהיה רוצה לגלות ולא היה ראוי שיהיה בהם שום חסרון כלל, כאשר כבר הקדמנו שלברר כל מעלה אחרת חוץ ממעלת היחוד אין שייך להראות חסרונות ואם לא היה חסרון לא היה מקום עבודה לאדם ולא מקום שיקבל שכר, אך כשבחר שהמתגלה משלימותו יהיה יחודו ית׳ אז נמשך מזה שיהיה חסרון בנבראיו שהרי צריך להראות החסרון כדי להראות שלילתו