אמרה הנשמה תאותי ורצוני להתישב על קצת דברים מאותם שנא׳ בהם והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלקים, ה״ה מעיקרי אמונתנו שחייב כל האדם לרדוף אחרי ידיעתם כל אשר תשיג ידו.
אמר השכל אנה פניך מועדת, הנה העיקרים הם י״ג ועל איזה מהם תרצי להתבונן.
אמרה הנשמה הנה כל העיקרים הי״ג הנה הם מאומתים אצלי כלי שום ספק כלל אבל יש מהם שהם מאומתים לי וגם מובנים, ויש מהם שהם מאומתים לי באמונה אך לא מבוארים מן ההבנה והידיעה .
אמר השכל איזה מאומתים לך ואיזה מבוארים לך.
אמרה הנשמה הנה מציאות ה׳ יחודו נצחיותו והיותו חוץ מן הגוף וכל מקרי גוף חידוש העולם נבואה נבואת משה תורה מן השמים ונצחיותה שלא תשתנה כל הדברים האלה אני מאמנת ואני מבינתם ואיני צריכה בהם ביאור אבל ההשגחה שכר ועונש ביאת המשיח ותחיית המתים, מאמנת אני ודאי מפני חובת הדת, אבל הייתי חפצה לסבור בהם סברא שאשקוט בה.
אמר השכל מהו המתקשה לך בזה.
אמרה הנשמה המסיבות הגדולות המתהפכות בעולם, המראות תמיד לכאורה הפך ההשגחה ח״ו כ״ש שאין הסברא רואה סוף הענינים להיכן הם מגיעים, מה רוצה האדון ב״ה בבריותיו ולמה הוא מנהלם ומה אחרית כל אלה, כי מעשי ה׳ ית׳ נראה בהם רוחב כ״כ גדול שאין שום לב מכיל אותם והייתי רוצה שתלמדני דרך ישרה להבין יושר הענינים האלה מבלתי נטותי ימין ושמאל.
אמר השכל אבל יש בכאן דברים קשים ועמוקים מאד, כגון צדיק ורע לו רשע וטוב לו שנתקשו על גדולי החכמים והנביאים ואפי׳ למרע״ה שא״א להשיגם.
אמרה הנשמה הפרטים שלא אוכל להבין הנה אניח, אך שהכללים לפחות יהיו בידי ישרים שאדע עכ״פ עצה וסברא ישרה בכל רוחב הדברים האלה ואז מה שלא תשיגהו ידיעתי אומר לעצמי לא עליך המלאכה לגמור.
אמר השכל זה ודאי שהקב״ה הקים עולמו על המשפט ומנהגו במשפט ישר ונאמן וזה הדבר תראי אותו ברור כלי שום ספק וכמו שהעיד הרועה הנאמן הצור תמים פעלו וכו׳ וישר הוא.
אמרה הנשמה יושר המשפט הזה ועומק העצה השלימה הזאת שזכרת הוא מה שאני חפצה לשמוע ממך באר היטב דבר על בוריו.