תוכן

ב) והנה המ"ן הנ"ל, היו כלולים מכל ה' הפרצופים, דהיינו מקומת כתר שיצאה בהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, עד לקומת מלכות שיצאה בגמר ההזדככות. אמנם בעת עלית המ"ן, נבחנים שכולם כלולים בכתר, שהיא הבחינה העליונה, וחבחינות שלמטה בטלות בה ואינן עולות בשם, כנודע. אלא אחר שיצאה קומת כתר ונתקנה כל צרכה, אשר שאר הקומות הכלולות ברשימות לא יכלו לקבל מאור הגדול של קומת כתר, ונמצאו משום זה בלי תיקון, הנה אז נעשה הזווג על בחינת קומת חכמה שנשארה בהרשימות. ואחר שנתקן קומת החכמה כל צרכה, נעשה הזווג על קומת הבינה, וכו' עד"ז, עד שיצאו כל הקומות שהיו כלולות בהרשימות מזמן הנקודים. אמנם כל קומה צריכה כאן ב' זווגים, על דרך ב' הזווגים שהיו בנקודים. כי תחלה נעשה זווג על המסך, לפי מדת עביות שבו, הנקרא זווג דקטנות, או זווג דעובר. ואח"כ נעשה עלית מ"ן לזווג ע"ב ס"ג שבפרצוף העליון, שאור הזווג הזה, מוריד הה"ת למטה, ואז נשלמת הקומה של הפרצוף, וזווג זה נקרא זווג דגדלות. ובזווג הזה של הגדלות יש ג"כ ב' בחינות. א' הוא פב"א, כי אחר שאור הזווג דע"ב ס"ג מוריד הה"ת מעינים ומשיב את או"א לראש, מ"מ נמצא עדיין אחורי אמא כלפי אבא, בסוד כי חפץ חסד הוא, כנודע. וב' הוא פב"פ, שהוא ע"י עלית מ"ן לאמא, שאז משיבה פניה לחכמה כנודע.