תוכן

סז. אמנם בהמציאות נמצא עוד דרך ב', אשר מרוב השתוקקותו וביקוש הגדל שבהאדם, יפתחו עליו מראות השמים, וישיג בעצמו כל המקוריות שהוא הבחינה הא', ואחר זה מחוייב אמנם לטרוח ולהתיגע הרבה עד שמוצא רב חכם שיוכל להכפף ולשמוע לו ולקבל החכמה בבחינת המסירה פה אל פה, שהיא בחינה הב', ואחר כך לבחינה הג'. ומתוך שאינו נסמך לחכם מקובל מתחילתו, באים לו ההשגות ביגיעה גדולה התופסים זמן ארוך, ונשאר לו זמן מועט להתרחב בה, או יארע לפעמים, שהשכל יבוא אחר זמן לגמרי, כמו שכתוב (איוב ד, כא) "וימותו ולא בחכמה", והם צ"ט אחוזים ממאה, אשר נקראים אצלינו 'עיילי ולא נפקי', ודומים כמו הפתאים והעם-ארצים שבעולם הזה, שרואים עולם ערוך בעיניהם ואינם מבינים אותו ולא כלום, חוץ מלחמם שבפיהם.