תוכן

עבודת האדם מתחילה ב"עשה טוב". ואז הוא יכול לקיים את ה"סור מרע", היות שמצד החינוך אין לו להבין את הרע לבחינת רע. אלא האדם משתוקק למלא את תאוות לבו, היות שמרגיש תענוג גדול בזה שממלא את תשוקותיו. ובזמן שאומרים לו, כי מלוי תאוות לבו הוא בחינת רע, הוא לא יודע למה, אלא הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שזהו הדבר וצריכים לסור מזה הדרך.
וכמו כן בזמן שהוא בא לעסוק ב"עשה-טוב", למשל להלביש ציצית, אין הוא מרגיש בזה שום טוב, כי אינו מרגיש בזה שום תענוג בעת הלבישת ציצית, שנוכל להגיד על זה, שזהו טוב, אלא מחויב גם כן להאמין למעלה מהדעת, שזהו דבר טוב.
אבל אחר כך, כשהולך בדרך זה למעלה מהדעת, בין בבחינת טוב ובין בבחינת רע, אז נותנים לו משמים איזה טעם לטעום ב"עשה טוב". אז בשיעור זה שמרגיש טוב בעשיית מצות עשה, בשיעור זה הוא מתחיל להרגיש טעם רע בדברים רעים. ואז כבר יש לו הרגשת טוב ב"עשה טוב", והרגשה רעה ב"סור מרע". אז נמצא שיש לו בחינת שכר ועונש בעולם הזה.
מה שאין כן באלו שעובדים בעל מנת לקבל פרס, אז על ידי אמונה בשכר ועונש, הוא מקיים את הסור מרע, אף על פי שהוא מרגיש בתשוקות לבו בחינת תענוג. ומכל מקום הוא מתרחק מהתענוגים, מטעם שלא יסבול עונשים בעולם הבא. וכמו כן בזמן שהוא מקיים עשה טוב, הוא גם מוכן לעשות את המצוות עשה, אף על פי שאין הוא מרגיש בזה שום טעם, אלא שמאמין שישלמו לו שכר עבור זה, אז יש כח בידו לקיים.
מה שאין כן בזמן שרוצה לעסוק בשלא על מנת לקבל פרס, אז נשאלת השאלה: בשביל מי הוא עושה את סור מרע ועשה טוב? בטח שהוא צריך לאמר שזהו מצות המלך?
אבל נשאלת השאלה: בשביל מה המלך צריך לזה, הלא הוא ח"ו אין בעל חסרון, שיחסר לו התורה ומצוות של התחתונים?
אלא ודאי שזהו בשבילנו, היינו לתקן את עצמנו! אז האדם מתחיל לעיין, איזו תועלת יש לו לאדם מזה. לכן העבודה הראשונה באמונה למעלה מהדעת. ואחר כך באים לו עזרה משמים, שזהו נקרא הארה ממרום, עד שישיג נרנח"י של בחינת נשמתו.
יש לאדם שני מושגים: א) שהוא רואה שנמצא במצב השפלות, ולדאוג, ולהצטער על מה שהוא נמצא בשפלות.
או לדאוג מדוע הוא לא נמצא במצב עליה, הגם שלכאורה שהם דבר אחד. אבל הם ב' דברים, לפי הכלל של אאמו"ר זצ"ל: במקום שאדם מחשב, שם הוא נמצא. כשהוא חושב שנמצא בשפלות, הוא דבוק בשפלות. אם כן כשהוא חושב איך לעלות, הוא דבוק כבר בבחינת עליה, וזה נקרא "עשה טוב", אבל מ"הרע סור", אל תחשב כי הדביקות ברע, אז הרע שולט על האדם, לכן עשה טוב.