סוף
אור הע"ב בעביות דבחי"ד נבחן למסיים וחותך את המדרגה ומעמידה על סופה... אפילו הטבור אינו ראוי לחתוך ולסיים כללות המדרגה, עד שהטבור שהוא מלכות דמלכות מתפשט באו"ח בלי או"י ובלי זווג דהכאה, אשר אז מתחיל הגרעון שבאור העב להגלות, כי העביות איננה בזווג דהכאה, וממילא ודאי אשר אור הזך חשוב ביותר וממילא בחי"ד ההוא הוא הקטן והחשוב שבע"ס דנה"י, שהוא ענין הסיום והחיתוך, כי החושך מסיים את האור