כתוב בזוהר הקדוש (פנחס אות תתטו) ובספרים
הקדושים, שבמלת סוכה ישנם ב' השמות הוי"ה אדנ"י. והוא, כ"ו מן סוכה
הוא בגימטריא הוי"ה, וס"ה בגימטריא של השם אדנ"י. ויש להבין רמז
זה. ויובן גם כן המחלוקת של ר' אליעזר ור' עקיבא במסכת סוכה (דף
יא, ב)
שר' אליעזר אומר סוכות ענני כבוד היו, ור' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם, שבהם
ישבו אבותינו במדבר בצאתם ממצרים, שלכאורה קשה אם זהו זכר לסוכות כפשוטן ולא לשום
נס, איזה חג שייך לעשות.
והענין הוא בקיצור, שב' שמות הנ"ל כוללים כל ענין
העבודה שהוא אמונה וידיעה. שסוכה נקראת 'צילא דמהמנותא' (זהר אמור אות
רנ),
היינו שרומזת לאמונה. ועכ"ז סוכה מעובה פסולה[1],
כי צריכים להשאיר מקום שכוכבים נראים על ידה, ואור הכוכבים רומז על אורות
השי"ת המאירים לנו לתוך הסוכה.
וזה סוד סוכות ממש שאמר ר' עקיבא, בסוד שאמרו ז"ל (מגילה
יד, א):
"למה נקרא שמה יסכה, שסכתה ברוח הקודש", והוא מלשון הסתכלות וראיה והשגה
שהי' לאבותינו במדבר, וזה סוכות ממש. ור' אליעזר אומר על שם ענני כבוד, דהיינו
אורות האמונה שהיו לאבותינו בסוד 'ויסתר משה פניו' (שמות ג, ו), ובסוד צלא
דמהימנותא. ובעבודת השי"ת צריכים את שני הדרכים והם לא תרתי דסתרי אלא אחד
משלים את השני[2].
וזה ענין היחוד של ב' השמות הנ"ל, שהוא סוד הקו אמצעי,
כי הוי"ה הוא סוד חסד וקו הימין, אדנ"י הוא סוד קו השמאל, ושילוב ב'
השמות יחד יאהדונה"י הוא סוד הקו האמצעי. וב' הדרכים, דהיינו ב' הקוים, הם אש
מים, כי מים הוא סוד חסדים המתפשטים ממעלה למטה עם הארת ג"ר שהוא סוד חכמה
שנקראת ראיה, והיינו חסדים מגולים בהארת חכמה, והרמז בזה שסוכה היא בגימטריא הויה
אדני, הוא שסוכה מיחד שניהם יחד[3].
* * *
או יאמר: כתוב שסוכה בגימטריא צ"א כחשבון 'אמן', והוא
סוד ב' שמות: הויה שבגימטריא כ"ו ואדני שבגימטריא ס"ה, וסוכה הוא סוד
שילוב ב' השמות יחד. הכוונה היא כי ב' השמות הם סוד ב' הקוים ימין ושמאל, כי שם
הויה הוא סוד קו ימין ושם אדני הוא סוד קו השמאל, היחוד של ב' השמות יחד הוא סוד
הקו האמצעי.
שאחר הנצחון של הימים הנוראים שאז אמרנו 'סרנו ממצותיך
וממשפטיך הטובים' מחמת 'ולא שווה לנו', שלא זכינו שתהי' אצלנו השתוות בין ב'
הקוים. ואחר הנצחון, שכן זכינו לאורות של סליחה ומחילה וכפרה שהוא סוד ההשתוות בין
ב' הקוים הבא על ידי הקו האמצעי, אז אנו נוטלים בידינו את הסימנים של המנצחים, כמו
שכתוב בזהר (ויחי אות רכח) מאן נצח דינא הוא
מחזיק סימנים דמלכא בידיו.
[1]
צ"ע, דהא סוכה מעובה שאין הכוכבים
נראים בה – כשרה, ורק באין כוכבי חמה נראין, לבית שמאי פסול ולבית הלל כשר, עי'
סוכה כב, ב.
[2]
עי' עוד לעיל פרשת קרח.
[3]
ענין זה שסוכה בגימטריא צ"א מרמז על שילוב ב' השמות הויה אדני ועל השילוב בין
אמונה וידיעה, מופיע גם באגרות הסולם אגרת ס'.