תוכן

יד) ובדעת שבה יש בו שנוי כנזכר, והענין הוא זה, דע, כי בראשונה טרם שבא עליה הזכר ביאה ראשונה, לא היו בדעת שבה כי אם שני הלבושים בבחי' הפנימיות, והם הלבוש החצון והאמצעי בלבד, העולים בגימטריא ע"ב ק"ל דאלפין, וע"ב קד"ם דההי"ן, ואז היה לה מבחי' המקיף, שם אהי"ה ע"ד הזה: א"א אל"ף א"א ה"ה אל"ף ה"ה א"א ה"ה י"י אל"ף ה"ה יו"ד א"א ה"ה י"י ה"ה אל"ף ה"ה יו"ד ה"א ואחר שבא עליה הזכר ביאה ראשונה, הניח ונתן בה בההוא רוחא הנזכר בסבא דמשפטים בדף צ"ט ע"ב, ואז נתוסף בה הלבוש הג' הפנימי שבדעת שבה, שהיא הוי"ה דב"ן דמלוי ההי"ן כנז"ל, וזה הלבוש הג' הוא סוד בנימין בן רחל, רוצה לומר ב"ן ימי"ן, והבן זה, ואז חזר הדעת שבה למדרגת זכר, הנקרא ב"ן, להעלות מ"ן, כמבואר אצלינו. וגם המקיף שלה נשתנה לשבח ולמעלה, בסוד זכר ג"כ, והוא שם יאהדונה"י ברבוע כנז"ל. ואז המקיף הראשון שהיה תחלה בדעת שלה כנז', עלה למעלה בכתר שבה, ונתחבר עמו בחי' רבוע אחד, מסוד הנצח שבה, ואז נעשה המקיף שבכתר שבה, מבחי' ד' רבועים, שנים פשוטים וב' מלאים, וארבעתם משולבים וכלולים זב"ז כנז"ל.