תוכן

ב) דע, כי אחר שנכנסו המוחין דנה"י דאימא תוך ז"א, אשר זו היא הצ' דצלם, והנה שם יש ג"כ בחינת מלכות של התבונה, וכבר ידעת, איך יש בא"א ג' בחי' שערות בראשו, והם נק': שערות, וקוצין, ונימין. והנה הנימין שלו ארוכין, ונמשכים עד ראש ז"א, אשר מקומה הוא בחצי התחתון דת"ת דאריך כנז"ל. ואלו הנימין הם צנורות חלולים, ובתוכם עוברים אורות אריך אל ראש ז"א, ומכים אלו הנימין באחור רישא דז"א במקום העורף, ועוברים האורות תוך רישא דז"א, ומוציאים ד' בחי' אורות, מן הד' מוחין דז"א לחוץ במצחו, והם סוד התפילין של ראש, שהם ד' בתים. ומכח ההכאה ההיא, חוזר האור שנית, תוך הראש במלכות תבונה אשר שם, ועוד יוצא לאחורי הראש, ושם מוציא בחינת הקשר של תפילין. ואמנם זה הקשר, הוא בחי' לאה, הנעשת מכח המלכות של התבונה. ולכן יש שינוי בין קשר לתפלה, כי התפלה בעצמה הם ד' בתים של עור, ובתוכם ד' פרשיות, שהם הארת המוחין עצמם, הבולטים במצח ז"א כנודע. אבל זה הקשר, אינו אלא בחי' עור בלבד, לפי שאין לה הארה כ"כ מן המוחין עצמם דז"א, רק מהמלכות של התבונה בלבד.