תוכן

א) ונבאר ענין מ"ש רז"ל, כי בימי שהע"ה, היתה לבנה במלואה. והענין הוא, כי הנה החסד שבתפארת, היא הוי"ה א' דיודי"ן דע"ב, וכל שליש ממנו הוא כ"ד. והנה בזמן שבהמ"ק היה קיים, היתה לוקחת זה הכ"ד של אור החסד, והוא כ"ד אותיות בשכמל"ו. והנה בי"ת עם חשבונה שהוא שנים, יהיו בגימטריא תי"ד, והם בגימטריא ב"פ אור אור, ואם תסיר שרשם שהם ב' אלפין, ישאר בי"ת. ואחר חורבן הבית נחרבו אלו ב' אורות שהם בגימטריא בי"ת כנזכר, וגם הכ"ד הזה חזר להיות דך, עני, בסוד אל ישוב דך נכלם. ולע"ל נאמר, והיה אור הלבנה וכו’, ונאמר ושמתי כדכד שמשותיך, הם ב' אורות הנז', הנק' שמשותיך. והנה הם ב"פ כ"ד כ"ד הנזכר, והכונה היא, כי אז תקבל היא בכתר שלה, ב' שלישי האור המגולים, וגם שליש האור הסתום, שהוא כ"ד שלישי, באופן שמלבד הכ"ד הא', יתוסף בה ב"פ כ"ד כ"ד אחרים, וזה אמרו ושמתי כדכ"ד, ויושלמו לע"ב, ואז כתיב והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'. ועיין בחיבורינו במקום אחר, ששם נתבאר כ"ז היטב, ובש"ג שער מאמרי רז"ל במאמר זה במלת שחוק, ביתר שאת.