תוכן

ב) ודע, כי כמו שנתבאר, שהז' תחתונות, שהם ז' מלכים, הם אשר מלכו, ואח"כ מתו, ואח"כ חזרו ונתקנו, ומהם מעלים מ"ן. כך היה גם כן בכלים של חו"ב, אלא שלא היתה שבירתם כשבירת הז' תחתונות. והענין הוא, כי כבר נתבאר, שגם הבינה לא יכלה לקבל האור מן חכמה, אלא בסוד אחור באחור, ולכן אותה בחי' הכלי הראוי לקבל האור פב"פ נתבטל, והכלי של הבינה נתמעט קצתו והוקטן, ואותו החלק שנתבטל, ירד גם הוא למטה ונפל. וכן החכמה עצמה, כיון שהבינה לא היתה יכולה לקבל האור שלה, גם החכמה לא קבלה חלק הראוי להנתן לה אם היה פב"פ עם בינה, ובחי' זו גם היא ירדה ונפלה למטה. וזהו סוד פסוק, הצדיק אבד, כי כאשר הצדיק שהוא היסוד, משפיע במלכות, נותנים לו חלקו וחלקה גם כן, לתתו לה. וכאשר איננו משפיע במלכות, אין נותנים לו רק חלקו לבד. וענין זה איננו פוגם אליו בעצמו, כי החסרון והפגם הזה, הוא מחמת המלכות, שאינה יכולה לקבל. כן היה בחכמה עם בינה, באופן שגם מן חכמה ירד בחי' אור, שהיה ראוי הוא לקבלו, יותר ממה שקבל. וכן מן הבינה, ירד חלק האור הנזכר. וב' בחי' אלו ירדו למטה, ונפלו אל מקום שהיו שם ו' הנקודות, אשר נעשה מהם אח"כ בחי' ז"א אחר התיקון כנודע. ואל אלו הבחי' רמזו רז"ל, במה שאמרו, נובלות חכמה של מעלה תורה, כי האור שנפל ונבל מן חכמה, ממנו נעשה בחי' ז"א, הנקרא תורה כנודע.