תוכן

א) ונחזור לבאר ענין אחור באחור. הנה נתבאר, מקום אחיזת הקליפות בזו"ן, והכל באחור שלהם. והנה קודם שנברא אדם, לא היה מי שיעבוד את האדמה העליונה, והיה אפשר שהקליפות ינקו משם, להיותם האחורים מגולים, באותם המקומות הנקראים רע בזו"ן, כנזכר לעיל. ולתועלת תקון גדול, בראם המאציל אחור באחור מדובקים יחד, ועי"כ נתכסו האחורים של שניהם, ואין החיצונים יונקים משם. ואם בבחי' פנים, כבר נתבאר, שאין שם אחיזה כלל אל החיצונים, אף אם הם מגולים. וכבר נתבאר למעלה, כי אין החיצונים נאחזים ממש במקומות ההם, ועם כ"ז, נבאר קצת ענין אחיזת הקליפות במקומות הנז' מה עניינם. דע, כל בחי' האחורים שהם שמות של אלהי"ם שהם דינים. ואמנם הם סוד ק"ך צירופים של שם אלהי"ם, שהם דינים, אשר התחלתם מן ז"א דאצילות, עד סוף העשיה, כמבואר אצלינו. ושם אחר סיום אלו הק"ך צירופים, שם עומדים הקליפות, הנקראים אלהי"ם אחרים, ונמשכים משם בסוד כל העשיה, והם נקראים אלהים אחרים. בערך אלו הק"כ צירופים דאלקים שבקדושה, שהם נקרא אלהים חיים. וגם להיותם באחור, כי אחרים: לשון אחור.