והנה הקרבן נעשה מבהמה או
מעוף, ולא מחיה. וג׳ המינים האלו נמצא להם
מקום לכל אחד מיוחד. הבהמות
בבריאה, והעופות ביצירה, והחיות בעשיה.
ומפני רוב שפלותם לא ילקח
מהם לקרבן, כי שם תוקף הטומאה רב, ולא
יעצרו כח לעלות אל מקום
רם כזה. והמזבח עצמו הוא מקום מוכן
לקבל העשיה הזאת בה. ומהותו ממהות הנקודה
מקום התאוה הוא,
ששם האש הלוהט שנאמר
בו :"הוא העולה על
מוקדה" והבן, כי הדברים עמוקים מאד.