תוכן

סה. אולם, כפי מה שהוכחנו בקונטרס ב' (במאמר לב 'מהות הדת ומטרתה' בד"ה התפתחות מדעת והתפתחות שלא מדעת, אות ה'), שכל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל, שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע המוטבע בנו מלידה, שכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית (אגואיזם) שבנו, ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר המוגדר בשם: אהבת זולתו (אלטרואיזם), שהוא המעבר היחיד ומיוחד אל אהבת השי"ת. ולפי זה נבחנים גם המצוות שבנוגע בין אדם למקום שהמה מכשירים סגוליים המרחיקים את האדם מאהבה עצמית (אגואיזם) המזיק להחברה. נמצא מאליו, שגם המחלוקת בנוגע למצוות מבין אדם להמקום נכנסים ג"כ תחת סוג זכות קיומם של החברה, לפיכך, גם המה נכנסים לתוך המסגרת של 'אחרי רבים להטות'.