אשלים עתה לבאר הסדר של כל הדברים, איך הם משתלשלים ונמשכים, אח"כ אפרש הפעולה והתולדה של כל אחד. הנה ב' האורות דעתיק - כבר שמעת שסודם אהי"ה אשר אהי"ה, ומבטישתם יוצאים ד' אותיות אדנ"י וכו'. אח"כ בח"ס מתלהטים אורות היראה והחכמה הנ"ל, ומתאצל מציאות אחד שסודו דעת, והוא הידיעה הברורה. וז"ס הדעת המתאצל מן החכמה מב' הבחינות שבה, שהם כנגד חו"ב. ואף על פי כן הכל חכמה, אכן הוא בסוד חכמה - מוח, בינה - לב, וכמפורש במ"א1. ובאמת נקשרים ב' דברים: ענין מה שעושה עתיק, וענין התש"ך של יסוד כנ"ל. ואז מתעורר שם הוי"ה ב"ה שעומד בת"ת, מפני הקשר הנמצא בין ח"ס לת"ת, כידוע. ובהתעוררותו מתלהט מלמטה למעלה, והוא כולל בו באמת כל הידיעות בסוד ד' אותיות הוי"ה ב"ה, שהם כללות כל החכמה, כידוע. ואז מקשר כל הד' תיבות שלמעלה, מלמטה למעלה, דהיינו אהי"ה אשר אהי"ה אדנ"י נכללים בו.
וצריך שתדע כי "אשר", שהוא באמצע, עומד לכלול אדנ"י בין ב' אהי"ה, וה"ס יראת העונש הנכללת ביראת הרוממות, שאפילו מן העונש צריך לירא, ולא מפני צער של עצמו, אלא מפני הפגם שיצטרכו האורות העליונים להתחשך ולהשליט הס"א, מה שא"ס ב"ה אין חפץ בזה ודאי, כי הוא אינו רוצה כי אם טוב. והנה קשר אלה התיבות ביחד - סודו יראה, והם קשר כל הקצוות: י' דאדנ"י, ר' דאשר, א' דאהי"ה ה' דאהי"ה, בצורה זאת, שכך סדר הארתם:
אהיה אהיה
אשר
אדני
נמצא הקצוות מקושרים יחד, ונעשה הכל חיבור אחד, וחוזר ונקשר הכל באהי"ה הראשון. וסוד זה כי הב' אהי"ה משתלבים זה בזה, והשני מקדים ,בסוד "אשה מזרעת תחילה", כדי שישלוט הראשון, ונעשה אאההייה"ה, נמצאת ה' אחרונה מן הראשון, ועל כן היא באה אחרונה. ובהיות ששם הוי"ה ב"ה עולה לקבל בו היראה, אז נעשה יראת ה', כי הה' מתחלפת בת' מפני הסמיכות, להורות שהיא נסמכת אל שם הוי"ה ב"ה. ואז מתנקד שם הוי"ה ב"ה יִקְוָק, וזהו: "ליראה את השם הנכבד", וזה נקרא יראת ה' לחיים, שגורם השראת חי החיים, וזהו בסוד הדעה ועל כן אמרו: "כל מי שאין בן דעה אסור לרחם עליו". וכן מתפללים: "וחננו מאתך בינה ודעה והשכל".
אח"כ יורדים הדברים לנוק'. והנה מן השם ב"ה נסדרים שם כל הידיעות, אך מן היראה שאמרנו נעשים שני מיני היראה, כל אחד בפני עצמו, וז"ס כי דעה נעשה דעת. וה"ס השמות שבנוק', ע"ב ק"ל, ע"ב קד"ם ב"ן, הידוע2, בסוד הגבורות של דעת, ובאות הידיעות בסוד בחינת דעת, לפי היראה. ויש בזה הדעת - ראש וסוף. ראש הוא הבחינה ההולכת לפי ענין יראת הרוממות, ויורד ועושה ענין הישיבות שזכרנו, והוא נכלל בד"ע מן דעת, והיינו ע' ניצוצין כלולים בד' אותיות יהו"ה, בסוד: "סוד ה' ליראיו". ונעשה אור התכלת על גבי הישיבות כנ"ל. וה"ס ע"ד דשמע ישראל. אך הת' דדעת יוצאה לחוץ, ונעשה ד' מיתות ב"ד. וה"ס ד' מאות איש דעשו, ות' שנים דמצרים. והנה סקילה שריפה הרג וחנק עולה ר"ת שלהם כמנין גע"ש, בסוד :"ותגעש ותרעש הארץ". ובהתחבר כולם יחד נעשה להבה, בסוד: אש מתלקחת. וז"ס: "להבה תלהט רשעים", בסוד שם מ"ב המבערת אותם. והנה בזה המ"ב - ט"ו אותיות הם בסוד שם י"ה המעמיד הס"א בתחומה, וה"ס: אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה, ומשם יסורים של אהבה. ועוד בזה מעבירים הס"א, אך (כל זה) כ"ז הם נותנים להם הכח לפעול פעולתם, וז"ס: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י"ה. וה"ס: "אבא ב"ם אודה י"ה". ומהם בא המלקות, שהוא בסוד שם י"ה, כידוע. ועל כן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן, וכן: "כיון שנלקה הרי הוא כאחיך". ותבין שני מיני עונשים שיש: מיתה ומלקות, נמצא אותם של מיתה סוד ת', וה"ס יראה רעה, סוף דעת כנ"ל.
1 עי" אדיר במרום עמ' קמ"א.
2 ראה שער רוה"ק יחוד י"ג.