תוכן

תיקון חצות לקונן על גלות השכינה.
ענין קביעת האמונה בכמות ואיכות.
בענין הרע לצייר את היסורים והכאב שגורם הרע למעלה בהעולמות וכן למטה בעוה"ז, שגורם בחינת מיתה אצל הנבראים, וכן זה גורם יסורים לכללות הבריאה. לכן נמצא הרע של הפרט גורם להכלל, משום שהכלל להפרט הם שוים ואין ביניהם הפרש.
וכן לשנוא את הרע מטעם אוהבי ה' שנאו רע שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, ושתהיה כוונתו להפריד הרע לגמרי.
לצייר את מצב הנשמות הנעשקות ולבקש עליהן רחמים.
ולצייר ענין רוממות ה'.
ולצייר ענין אהבה באופני גילוי אהבה.
סדר הלימוד צריך להיות לשמה, שפירושו שהוא רוצה שהלימוד יביא לו את מאור התורה, בכדי שהמאור יחזירו למוטב, כדחז"ל המאור שבה מחזירו למוטב. כי בלי עזרה מלמעלה אין האדם מסוגל לעבוד בבחינת אמונה והשפעה ע"ד האמת, שלא ישטה את עצמו ולומר שיש לו אמונת ה' וכבר מוכן לעבוד בעל מנת להשפיע בלי עזרה מה', שרק המאור שבה מחזירו למוטב.
לכן טוב לקבוע זמן קבוע ללמוד רק מענינים שמדברים מאמונה והשפעה, היות שבזמן שלומד בדברים האלו הוא מתדבק במחשבות כאלו, אז יותר קל לקבל להתדבק בהמאור התורה.
אבל זה משיגים בשיעור שעובדים בבחינת שנאת הרע, ששנאת הרע נקרא עושי דברו, והמאור התורה נקרא לשמוע בקול דברו. ושניהם ביחד הם שלימות, שכל דבר צריך להיות ב' דברים ימין ושמאל, היינו שנאת הרע, ולאהוב את הטוב, וזה כמו אור וכלי.