תוכן

נג) אח"כ אנו אומרים שמיה רבא, פירוש: כי הנה נתבאר אצלינו, כי המוחין דאלקים, לפעמים נקרא אלם, והוא כשקליפות נאחזות בהם. פירוש: כי ב' אותיות י"ה מאלקים הם מתכסים ונעלמים, ונשאר אלם מן אלקים. ז"ס פסוק נאלמתי דומיה כו', פירוש: כי כאשר היא דומיה, פירוש: דו"מ י"ה, ר"ל שאותיות י"ה משם אלקים הם דוממים בשביל החיצונים, ואינם מתגלים, ואז נאלמתי, ושם אלקים נעשה אל"ם. ובפרט עתה בגלותינו זה המר, שחזר הז"א לבחינת קטנות, ובו נאמר נאלמתי דומיה. ולכן אנו מתפללין, שאלו המוחין דקטנות שהם שמות אלקים, יוגדלו ויתקדשו, פירוש: כי כל בחינה קדש הוא במוחין כנ"ל. והענין, כי עיקר ושרש המוח, הוא שני אותיות י"ה שבשם אלקים, שה"ס חו"ב הנקרא י"ה. כנודע, וכאשר יסתלקו שרשי המוחין נשאר אלם. וכשיחזרו לבוא שרשי המוחין הנזכר שהם ב' אותיות י"ה מן אלקים, אז יתקדשו, כי ימשכו המוחין ושרשם ויגדלו, וזהו יתגדל ויתקדש.