תוכן

נב) ואח"כ אנו רומזים נה"י דאבא, במלת ויתקדש. והענין הוא כמבואר אצלינו, כי כל קדוש הוא באבא, כנזכר שלהי פרשה האזינו בזוהר. אבל הוא בבחינת המוחין, אשר מלובשים תוך הנה"י דאבא. ולכן כנגד אימא הנקראת עלמא אריכא, כמ"ש חז"ל לעולם שכלו ארוך, שהוא עוה"ב, אנו אומרים יתגדל. וכנגד אבא, אנו אומרים ויתקדש. ולהיות כי הנה"י דאבא מתלבשים תוך נה"י דאימא, ואין מתגלה מהם רק בחינת היסוד דאבא לבדו, מן החזה דז"א ולמטה כנודע לפי שהיסוד דאימא קצר ודאבא ארוך. ולכן אין אנו מזכירין עתה, רק בחינת היסוד דאבא לבדו המגולה, כי הנ"ה מכוסים הם, ואין שם אחיזה, וזהו ויתקדש, שהם אותיות: שד"י ת"ק. ונודע, כי שדי הוא ביסוד, כנזכר בפרשת ויקרא והנה מילוי דשדי, הוא בגימטריא ת"ק, ונמצא כי יתקדש, הוא שם שדי עם מילואו, והוא בחינת היסוד דאבא.