תוכן

כה) כונת הקדיש השני, שבין ישתבח ליוצר, הנה גם הוא דוגמת הקדיש הראשון שבעשיה, בשני מיני הכ"ח: א', אל ששה היכלות. וא' אל היכל הז'. אבל הכ"ח אותיות, הם משם ס"ג שבבריאה. והכ"ח תיבות, הם משם ע"ב שבאצילות. ואחר שהעלינו היכל הז' דיצירה אל הבריאה, אז הוא חוזר להיותו בריאה ממש, כי גם בו נכללת מלכות דבריאה כנזכר. ולכן אחר הקדיש, אנו אומרים ברכו, והוא כדוגמת מ"ש בהודו לד' כו'. וכבר נת"ל, כי המזמורים הם ביצירה, ולהורות כי זה ההיכל הז' דעשיה, נהפך ליצירה, לכן אנו אומרים מזמור היצירה. וכן הענין כאן, כי כל בחינת ברוך, הוא בבריאה, כי שם הוא נקרא ברוך, בכל מיני ריבויא דברכאן כנודע, ולכן כאן אנו אומרים ברכו, לרמוז כי היכל השביעי דיצירה, חוזר להיות בריאה ממש. בין גאולה לתפלה, אע"פ שהם ב' עולמות, בריאה ואצילות, לא תיקנו לומר בהם קדיש לסיבה הנ"ל.