תוכן

לד) ונחזור לענין, כי ביניקה נשלמו כבראשונה ואז לא היה לכל אחד מהם רק שני כלים אחור ואמצעי. ובבוא הגדלות, לקח זעיר כלי השלישי הפנימי, ואז הגדיל את הנקבה מאחוריו פרצוף גמור עד כנגד החזה, שהוא חצי שיעורו כנזכר, והרי נשלמה כמוהו, עם היות חצי שיעורו. ועדיין חסר ממנה נקודת יסוד ומלכות שבה כנודע, וכל זה בארנו לעיל ע"ש היטב, וזה לפי שעדיין אינה שלימה כמוהו, רק חצי, דוגמת זמן יניקתו, וחסר ממנה כלי הפנימי הג' של אותם ב' בחינות, וגם מן הדעת שלה לא היה בה תוספות גדלות, רק כבזמן הקטנות. וכשננסרה שלקחה הוא המוחין חצים, כנזכר במאמר בענין השופר, אז נמשך לה שם ב"ן שלה, כנודע כי בינה וגבורה של זעיר, הם ב"ן כנזכר, ואז נשלם יסוד שבה והמלכות שבה, ועדיין חסר הארת שם מ"ה, ואז נתנו בה האחוריים שלו החצונים דעיבור, ונעשו פנימיים בה, והרי נשלמו בה ג' חלוקות זולת יסוד ומלכות ודעת שבה, שהם איברי ההולדה, שאינם נעשים אלא ממ"ה.