תוכן

לב) וזהו כלל גדול שתבין הכל, כי לעולם פרצוף השני, הוא חצי עליון כנזכר, וכיון שגם זעיר בסוד עיבור היה חציו, גם הוא היתה חצי מדה, כי הוא ו' קצוות, ונשארו שלשה, והוא קצה שביעי ונשאר חציו שהיא ת"ת, כן נ"ל חיים. וכשהזעיר בסוד יניקה, ונתגלו כולו, גם היא נתגלית כולה שהוא מדה אחת קצה א' שלם, שהוא כשיעור יסוד שלו, שהוא הקטן שבכולם, שאין בו רק שני פרקין, והבן זה היטב כי בזמן שינה קצת חזרו לתקן כל מה שהיה טרם מיתת המלכים, שהרי הוא ו"ק מחוברים, והיא קצה שביעית מתוקן, ובהכרח כי בנקודה של המלכים, היה בהם ב' בחינות שהם פנים ואחור על כל פנים, ולכן אלו השני בחינות אינם נחסרים משם פרצוף לעולם, ועתה צריכין לתקן ג"ר בזעיר ו"ס אחרונות דיושר שמעולם לא באו אפילו בזמן המלכים, ואלו באים בסוד תוספות, ועתה באים מעורבים ומתוקנים עם מ"ה וב"ן בגדלות, כי בקטנות כלם ב"ן, כנודע כי שבעה מלכים כלם מב"ן היו. וגם אחר התיקון, לקחו כל אחד מהם מ"ה וב"ן כנודע, ואז נשלמו, והבן זה היטב, כי אין מ"ה בקטנות כלל, רק בגדלות. והמ"ה הוא כלי העשירי דילה ודיליה, וכן ג' דיליה, וט' דילה.