תוכן

טז) ודע, כי כל החשבונות והמספרים הם המלכות. והענין כמש"ה לתבונתו אין מספר, פירוש: כי הלא התבונה, היא מתלבשת בז"א, ובתוכה ביסוד דילה, שם הוא סתום הדעת של ז"א, אשר הוא סוד המספר כמש"ה. והנה הדעת הזה, אינו מתגלה עד סיום של התבונה, וזהו לתבונתו אין מספר, לא אמר לבינתו, רק לתבונתו, כי התבונה היא המתפשטת בזעיר אנפין, ולא הבינה. והנה אחר סיום יסוד הבינה, שהוא החזה של זעיר אנפין, אז יוצאת המלכות כנגדו, ושם נתגלה הדעת הנקרא מספר, ולכן כל המספרים היא המלכות. וזה הוא שאמר, מונה מספר לכוכבים, שאמרו בזוהר צבא אית ליה ונקרא מספר. והוא סוד המוציא במספר צבאם הנזכר בסבא.