תוכן

א) סבבוני בכחש אפרים. הנה דע, כי ד' דאחד ור' דלא תשתחוה לאל אחר, הם אותיות רברבי. והנה שבט אפרים היו מוחקין העוקץ של אחורי הד' דאחד, ונעשה אחר. וכן הר' דלא תשתחוה לאל אחר, היו מוסיפין עוקץ ונעשה ח"ו אחד. וזהו סבבוני בכחש אפרים, שהוא כחש ושקר גמור, להקיף ולהעגיל הד' ולעשותה ר'. אך בית ישראל לא רצו לשנות האותיות ממש, אלא ששמו הד' דאחד באל אחר והר' דאל אחר באחד, וזהו ובמרמה בית ישראל, שהוא מרמה ורמאות להחליף האותיות. ויהודה עוד רד עם אל, שהניח הר' והד' במקומם, זהו באל אחר, וזהו באחד. ועם קדושים, שהוא ד' דאחד נאמן, שהניחום האותיות במקומם. והבן.