תוכן

מהות האדם: הרצון לקבל

נ. וכדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעי - רק לחכמת הקבלה אנו צריכים, כי כל חכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה. ונתבאר אצלינו בענין "אורות וכלים הרוחניים" (בפנים מסבירות לעץ החיים ענף א') אשר כל עיקר החידוש מבחינת הבריאה שברא ית' יש מאין, אינו חל רק על ענין אחד לבד, שמוגדר תחת שם "רצון לקבל". וכל שאר הענינים הנמצאים בכל הבריאה, אינם בבחינת חידוש כלל, שאינם מבחינת יש מאין, אלא יש מיש. כלומר, שנמשכין בהמשכה ישרה ממהותו ית' עצמו, כמו האור הנמשך מהשמש, שאין שם שום חידוש, שמה שנמצא במהות השמש מתפשט ויוצא לחוץ. מה שאין כן בענין "רצון לקבל" האמור, זהו חידוש לגמרי, כלומר, שמטרם הבריאה לא היה דבר זה במציאות, שהרי הוא ית' אינו כלול ולא כלום מבחינת רצון לקבל, להיותו קדמון לכל דבר, ממי יקבל? ולכן נבחן רצון לקבל הזה, שהוציאו ית' בבחינת יש מאין בחידוש גמור. מה שאין כן כל היתר מזה, אינו כלל בבחינת חידוש שיתכן לכנותם בשם בריאה. ולפיכך, כל הכלים וכל הגופים, הן מעולמות הרוחניים והן מעולמות הגשמיים, הם נבחנים לבחינת חומר רוחני או גשמי שטבעו הוא "לרצות לקבל".