תוכן

י"א שבט תשכ"ו

א)נעשה ונשמע [שמות פרק כד']. להבין מדוע צריך להיות נעשה ואח"כ נשמע.
רואים אנו שהאדם משוחד במקום שהוא נוגע בדבר. לכן אפילו שנותנין לו להבין שהוא לא מתנהג כסדר, הוא לא יכול להסכים, מסיבת השוחד שהוא מקבל ממנו עצמו, כמ"ש השוחד יעוור וכו'. וממילא הוא לא יכול לעשות אחרת מכפי דעתו, היות שהוא בטוח בעצמו שהוא הולך לפי דרך האמת, מה שהשכל מחייב אותו.
ולפי הנ"ל בזמן שהאדם מקבל ע"ע בחי' המעשה, נמצא שכבר אינו נוגע בדבר, כי מקבל ע"ע מה שאומרים לו לעשות. ואז אין לו בחי' השוחד שיעוור אותו. לכן יכול לבוא לבחי' נשמע, היינו שישמע שהצדק הוא עם המצוה. וזה נק' נשמע, היינו שמבין אותו. ששמיעה נק' בחי' הבנה בשכל ובהרגש. כי דוקא לאחר שאין לו פניה עצמית אז הוא יכול להבין שהצדק הוא מה שהמפקד מצוה לו לעשות. משא"כ מטרם שמקבל עליו את העשיה, שאז עדיין הוא מקבל שוחד, לכן הוא מבין שאין המפקד מדבר להענין. וזה נעשה, ואח"כ נשמע.