א) מוחין היינו אור של פנימיוח הפרצוף - נפש רוח וגשמה. כל אחד מהנר"נ נחלקת לע"ס - פרצוף שלם. נכנסים בז"א מלמטה למעלה -נה"י חג"ת דמוחין בכלי חב"ד חג"ת דז"א, ונקראים ו"ק דמוחין. אח"כ חב"ד דמוחין בחב"ד דז"א, ונקרא ג"ר דמוחין, ונדחין חג"ת נה"י למקומם.
ב) ב' מיני מוחין נבחנים בז"א: מוחין דקטנות ומוחין דגדלות.
ג) יש נר"נ מישסו"ת שניים, ויש - מישסו"ת ראשונים.
ד) מוחין דנפש רוח (עיבור ויניקה) נקראים מוחין דקטנות. מוחין דנשמה - מוחין דגדלות. וכל זה הן בישסו"ת שניים, והן בישסו"ת ראשונים.
ה ) בימות החול אין לז"א כי אם פנימיות מישסו"ת שניים. בשבת מקבל ז"א גם מוחין דישסו"ת ראשונים, (ובהשאלה נקראים המוחין דישסו"ת ראשונים - מוחין דאו"א. וגם לפעמים נקראים מוחין דישסו"ת שניים -מוחין דנה"י דאו"א, ומישסו"ת ראשונים - מוחין דחג"ת1).
ו) כאמור בשבת מקבל ז"א מוחין גם מישסו"ת ראשונים, וזה נקרא שנשלם בגדלותו. מכאן ואילך יש רק עליות, והמוחין דישסו"ת ראשונים מתחדשים ומקבלים תוספת לפי העליות. לכן מכוונים המשכת המוחין בכל עמידה דשבת - על שם חידוש המוחין.
ז) כשמקבל ז"א גדלות (נשמה) דישסו"ת שניים נקרא "גדלות א' " .ודישסו"ת ראשונים נקרא "גדלות ב' ".
ח) בז"א יש תמיד לפחות נפש רוח דתבונה שניה (מצב היניקה), וזה נקרא מוחין פנימיים דקטנות אי'. כל שאר מדרגות המוחין באים ומסתלקים בזמנים שונים.
ט) נוסף להמרחין הפנימיים הנ"ל (נר"נ) שהם צ' דצל"ם, יש גם מוחין מקיפים - חיה יחידה - ל"ם דצל"ם.
י) סדר מדרגת המוחין הנכנסים בשחרית הוא: א) מקיף קטנות אי' (ח"י דנ"ר דתבונה שניה). ב) פנימיים דקטנות אבא (נ"ר דנ"ר דיש"ס שני). ג) מקיפי קטנות אבא (ח"י דנ"ר). ד) ו"ק גדלות אי' (נ"ר דנשמה). ה) ג"ר גדלות אי' (נשמה דנשמה). ו) מקיפי גדלות אי' (ח"י דנשמה). ז) ג' תחתונות דגדלות אבא (נפש דנשמה). ח) ג' אמצעיות דגדלות אבא (רוח דנשמה). ט) ג"ר דגדלות אבא (נשמה דנשמה). י) מקיפי גדלות אבא (ח"י דנשמה).
יא) בק"ש נכנסים תמיד עד מדרגה ד' - ו"ק גדלות אי'. ובעמידה ממדרגה ה' ואילך.
יב) הבדלי המעלה בין הד' ק"ש (קרבנות, יוצר, ערבית, קשעה"מ ) נערך כפי כמה מדרגות של מוחין נשארו בז"א, היינו כמה מדרגות של מוחין יש לו לפני ק"ש. וכפי המדרגות שנשארו כך יש כח להעלות מ"ן לאו"א, ושהם ימשיכו טיפת השפע מפרצופים יותר עליונים, כדלהלן.
יג) בק"ש שעה"מ נמשך מחיצוניות או"א. בערבית: מחיצוניות א"א. בקרבנות: מפנימיות א"א. ביוצר: מחיצוניות עתיק.
יד) אלו הם מדרגות המוחין שיש לז"א לפני ק"ש: קרבנות - פנימיות קטנות אי'. יוצר - פנימיות קטנות אי', מקיף קטנות אי', פנימיות קטנות אבא. ערבית - פנימיות קטנות אי', מקיף קטנות אי'. קשעה"מ - פנימיות קטנות אי'.
טו) כניסת המוחין הם בה' מקומות בק"ש ובעמידה: בתיבות: ישראל ואחד דק"ש, ובתיבות: אבותינו, גומל חסדים טובים, קונה הכל, דעמידה.
טז) סדר כניסת המוחין בשחרית לפי סדר מלות הנ"ל הוא: ישראל (דקרבנות ) - מקיף קטנות אי', פנימי קטנות אבא. אחד - מקיף קטנות אבא, ו"ק גדלות אי'. (וכל זה כהכנה לק"ש דיוצר, כי חוזרים ומסתלקים חלק מהם, וחוזרים לפי סדר זה): ישראל - מקיף קטנות אבא. אחד -ו"ק גדלות אי'. אבותינו - ג"ר גדלות אי', ול"מ דאי'. וג' תחתונות גדלות אבא. גומל חסדים טובים - ג' אמצעיות גדלות אבא. קונה הכל - ג"ר גדלות אבא. נשיאת כפים - מקיף גדלות אבא.
יז) במנחה נשארים המוחין שנמשכו בק"ש דשחרית (עד ו"ק גדלות אי') ובעמידה נכנסים ג' אחרונות וג' אמצעיות דגדלות אבא. ואין נמשכים ג"ר גדלות או"א, אך יש הארה מהם בקונה הכל.
יח) סדר ההמשכה דערבית: ישראל - פנימיים קטנות אבא, אחד - מקיף קטנות אבא, ו"ק גדלות אי'. ושאר המדרגות - כמו במנחה.
יט) ק"ש שעה"מ: ישראל - מקיף קטנות אי', אחד - פנימי ומקיף קטנות אבא. ו"ק גדלות אי'.
כ) אחר שז"א נשלם בגדלות אי' (ב"אבותינו" ) מתחיל לבנות פרצופי הנוק' - לאה ורחל. לאה בתיבות: הא-ל הגדול הגבור והנורא. רחל נבנית (מקודם אב"א ) בתיבות: א-ל עליון גומל חסדים טובים כו' עד באהבה. ואח"כ חוזרת להבנות (ע"י אי' ) בתיבות מלך עוזר כו'.
כא) סדר הזיווגים הוא: שחרית: יעקב ורחל. מנחה: ישראל ולאה. ערבית: יעקב ולאה (למעלה מחזה דז"א). קשעה"מ: יעקב ולאה (למטה מן החזה). חצות: יעקב ולאה בכל אורך ז"א. שבת במוסף: ישראל ורחל.
כב) כלל גדול כולל כל כוונות התפילה. כתב רבינו בדרך ה' (ח"ד, פ"ו. ט) וז"ל: והכוונה בכלל: להעמיד הבריאה כלה - כל העולמות במצב הראוי לשיושפע שם השפע העליון2, ולהמשיך השפע מלפניו ית' אליהם כפי המצטרך3. ובשפת הקבלה, כתב אותו ענין באדיר במרום עמ' תכ"ה: וכזה הדרך תלוי כוונת כל התפלה ־- בסוד בנין זו"ן: דהיינו בנין הנוק' העולה מן הג' עולמות, ובנין ז"א בסוד מוחין.
*) דברים אחדים: היות ורוב רובו של הכוונות עוסקים ומסתעפים מענין ק"ש ועמידה, אמרנו לסדר בעזה"י כמה סעיפים. הכוללים את ההקדמות שצריך הלומד לדעת. כדי להבין המכנה הכללי של ק"ש ושמ"ע, וכן ההבדל והשינויים שיש בהם בזמניהם השונים. כמו כן סדרנו בס"ד עליות ומצב הפרצופים של חול שבת ויו"ט.
1ראה פחו"ד סי' נג-נד, שערי רמח"ל עמ' קצ"ב. (חלוקה זו. מיישב אח הסתירה [לכאורה] בכוונות סדר ליל פסח, שלפי שיטת רבינו: גדלות א' הוא ג"כ מישסו"ת. ובפע"ח כתוב בהדיא שהוא מחג"ת דאו"א).
2 בנין הנוק'.
3 מוחין לז"א.