תוכן

נח תש"מ

א) נח איש צדיק. מפרש אבן עזרא, צדיק במעשים טובים, תמים בלב. בדורותיו, יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעמ"נ להשפיע, אז הגוף לפעמים הוא דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים. אז יש לו הבחירה ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחי' המעשה.
אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהי' בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב. לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחי' המעשה לעשות מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמ"ש וטהר לבנו. אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול להצליח. וכשהוא נעשה צדיק מבחי' המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים בלב, כמ"ש האבן עזרא.
ואח"כ הוא בא לבחי' את האלקים התהלך נח, היינו שבזמן שהשי"ת מתגלה להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.
נמצא לפי הנ"ל שתמים בא אחר התגברותו מבחי' המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהי' לו מקודם. והוא ע"ד שאמר אאמו"ר זצ"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות א"ע, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, ומ"מ הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחי' אמונה למעלה מהדעת.