שריפת נותר
שריפת נותר, שה״ס נקודת המנעולא, דהיינו מלכות דמדת הדין שעולה ונגלה במלכות הממותקת מחמת חטאי התחתונים, בסוד לא זכה הא רע. ... אשר התכלת, שהיא המלכות הנאחזת בה, שורפת אותם. ... אמנם רק הנפש של החוטא נפגמת ונשרפת. אבל רוח ונשמה שלו, אינם נפגמים כלל, אלא מסתלקים לשורשם. והטעם, כי הפגם דנקודת המנעולא, הנמשך מצמצום א', אינו פוגע רק במלכות לבדה, ולא כלום בט״ס ראשונות, וכיון ששורש רוח ונשמה, הם מבינה וז״א, ע״כ אין הפגם נוגע בהם אפילו משהו ...