תוכן

כי תשא תשל"ט

א) נושא עון. בירושלמי, שהקב"ה חוטף שטר של עונות ועי"ז נעשה הכרעה לכף זכות (מובא בתורה תמימה).
וי"ל שבזמן שחצי' זכיות וחצי' עונות, איך יש ביכולת האדם להכריע לכף זכות.
אלא העצה היא תפילה, היינו שיתפלל לה' שיחטוף שטר של עונות, ועי"ז יהי' בידו להכריע.
פירוש הדבר, כי ענין שיראה אדם חצי' חייב וכו', אין כאן ענין שעומד לפני בי"ד של מעלה. כאן המדובר שהאדם יראה עצמו שהכוחות שוים, ויש בידו להכריע את הטוב על הרע. אבל אם יש בכוחות של הגוף כוחות שוים, והוא צריך להכריע, מי יתן לו עוד כח להכריע לצד הטוב, כיון שאתה אומר שהם כוחות שוים. אז העצה שהאדם יתפלל לה' שישא את העון, היינו שהקב"ה חוטף שטר חוב, וממילא כבר יש הכרע לצד הטוב עי"ז שהקב"ה לקח לו שטר חוב.
א"כ מהי עבודת האדם בזה שאומרים שהאדם צריך להכריע. זוהי רק תפילה, ויותר מזה אין לו כח. כיון שאתה אומר שהן הטוב והן הרע הם כוחות שוים, ומי מכריע. אלא ע"י התפלה, שהקב"ה ישא את העון, וממילא כבר יש הכרעה.