שורש הנוקבא
שורש הנוקבא, ה״ס המלכות דצמצום ב׳ שסיימה ו״ק דנקודים, דהיינו מלך אחרון אשר שם, שממנו ולמטה היה בי״ע דפרודא, ונבחן אז, שז״א היה בחב״ד חג״ת דכלים ונפש רוח דאורות, ועולם אצילות דנקודים היה מסתיים בנקודת החזה שבת״ת דז״א, ... וכל מה שבבי״ע לקחה המלכות לרשותה, כי היא שהוציאה אותם לחוץ בעת הקטנות דנקודים, וגם היא שהחזירה אותם לאצילות בעת הגדלות שמקודם שבירת הכלים, כי אז ירד הצמצום של המלכות מבינה דז״א שהוא ת״ת, אל מקומה בנקודה דעוה״ז, ובי״ע שהם תנה״י דז"א שיצאו ממדרגת ז״א למתחת המלכות המסיימת, חזרו שוב לבחינת ז״א דאצילות. ומתוך שאין העדר ברוחני נבחן שגם המלכות המסיימת נשארת גם עתה במקום החזה דז״א, אלא רק כח הצמצום שבה ירד לנקודה דעוה״ז, ואותם בי״ע שהיו מקודם לכן בעת קטנות תחת רשותה, נתחברו עתה אליה לבחינת אצילות, ונעשו לט׳ ספירות תחתונות שלה. כי נקודה המסיימת שבחזה דז״א נעשתה לכתר, ותנה״י דז״א נעשו לחו״ב וחג״ת נהי״מ שלה