תוכן
נה)
פורח באויר: הבינה שיצאה לבר מראש דא"א, נקראת מגדל הפורח באויר. שמצד אחד נחשבת לראש, כי הבינה בחינת ג"ר היא. ומצד אחד היא נחשבת לו"ק שהרי היא נמצאת למטה ממלכות דראש דא"א. וע"כ נחשבת לפורח באויר, כי אינה לא בראש ולא בגוף. ועד"ז היסוד דא"א מבחינת ההארה אל הז"א, נחשב ג"כ
למגדל הפורח באויר. כי בעת עלית נה"י דא"א לחג"ת דאו"א, רק ב' הפרקים העליונים דנו"ה נתעלו להיות חג"ת וג"ר לצורך ז"א, אבל היסוד דא"א לא יכול להתעלות, מחמת המסך דסיום הקו האמצעי השורה בסוף הת"ת דא"א. וע"כ נבחן היסוד דא"א שיצא לבר מראש דז"א, כמו הבינה שיצאה לבר מראש דא"א. ועד"ז נקרא גם היסוד מגדל הפורח באויר. וכן התבונה דתבונה נקראת ג"כ מגדל הפורח באויר, משום כי לפעמים היא ג"ר ולפעמים היא ו"ק. בסוד ה
י' דנפיק מאויר ומה דאשתאר הוי אור, אז היא ג"ר. ולפעמים הדרא הי' לגוי אור ושוב נעשית אויר וו"ק. עי' תשובה
ל"ה [
קכ"ט,
קנ"ה]. (אות
צ"ו ו
צ"ז ואות
קל"ד ו
קל"ה [
ע"ב -
ע"ה; עי' או"פ מד"ה
וזה אמרו "ונמצא]).
