תוכן

נד. הרי הוכחתי בעליל מבחינה טבעיית טהורה, את "האנכיות" (האגו) של כל יחיד, בשיטה מדעית המוגנת לגמרי בכל צרכיה מעין הבקורת, המספקת אפילו לשיטת המטריאליסטים האוטומאטיים הקיצונים. ומעתה, אין אנו צריכים יותר לכל השיטות הצולעות המתובלות במטפיזיקה. וכמובן שאין כאן שום הפרש, אם הכוח הזה של רצון לקבל, הוא פרי ותוצאה של הַמָטֶּרְיָה (-החומר) שהוציאתו בדרך הכימיה או המטריה הוא פרי ותוצאה של הכח הזה. כי העיקר ידענו, אשר רק הכח הזה המוטבע בכל בריה ואטום של "הרצון לקבל" בגבולותיו, הוא בחינה היחידה, שבו הוא נבדל וניכר לעצמו מתוך שאר חברי סביבתו. שזה נוהג הן באטום יחידה, והן בהחבורה של אטומים שנקראים גוף. וכל יתר הבחינות שנמצא בהם היתירות על כח הזה, אינן מיוחסות בכל שהן לאותה הפרודה או לאותה החבורה של פרודות מבחינת האנכית שבה, רק מבחינות כללות שהוא השפע הנמשך אליהם מהשי"ת, שהוא ענין המשותף לכל חלקי הבריאה יחד, ואין בהם ענין של גופים נבראים יחידים, כמבואר.