תוכן
והנה נראה לי
לפרש,
"קימו וקבלו" (אסתר ט' כ"ז),
"את אשר החלו לעשות" (אסתר ט' כ"ג), שדרשו חז"ל:
"קימו מה שקבלו כבר" (שבת פ"ח ע"א), שמתחילה באונס ועכשיו ברצון. שאז נכנסו לשער הנון, שהוא העץ שהמן נתלה עליו, ונעשה חירות ממה"מ (שמות רבה ל"ב א'). שמתחלה אמרו: נעשה ונשמע בבחי' "צדיק מט לפני רשע" (משלי כ"ה כ"ו), שחשבו שמעתה יבואו לבחי' שמיעה מצד עצמם, עד...... הבינו "את אשר החלו לעשות"... עצמו נעשה ברצון... וגאלם בכבודו ובעצמו, היינו אני הוי"ה, אני הוא ולא אחר. ואז עשיה בעצמה נעשית ברצון, "וזה אשר החלו לעשות", שאשר אותיות ראש שהוא כתר. שאף התחלה היתה ע"י הכתר, ונשחט המה"מ, וזה שהמן נתלה בפסח, שהוא זמן יציאת מצרים, וזהו "אני הויה לא שניתי".
