תוכן

ואגב המשיל לי משל עם אחד שנתן לחבירו סכום כסף גדול למסחר בתנאי שהרוחים יהיו לו לבעל הכסף, והוא יתן לו מזה אחוזים. והנה זה שקבל הכסף מעל בשליחותו ועושה עסקים בכסף הזה, והרוחים לוקח לעצמו. יוצא איפא שכל מה שהוא מרבה בעסקים, לא רק שאין שום תועלת ורוחים מצמיח מזה לבעל הכסף, אלא להיפך – מרבה לבעל הכסף צער והפסד רוחים. ויותר כדאי היה שלא ירבה בנכסים ועסקים, שאז ההפסדים בהחלט לא יהיו כל כך מרובים. וכן הוא בענין העבודה: הקב"ה מזמן ונותן ... שהרוחים יהיו בשבילו, והוא לוקח הרוחים לעצמו, היינו מועל בשליחותו, האם לא יותר טוב שישב בטל ולא יעשה כלל עסקים? אז ההפסד יהיה יותר קטן והצער יותר קטן, שכן בלי עשית עסקים אינו מועל הרבה.