כל מקרי העולם הזה מרוע"ס (-מראש ועד סוף) הינם
אותיות מפוזרות, וכל גוף וגוף לוקח אותם ומחברם לתיבות ומשפטים לפי חפצו ודרכו[1]: בעל מוסר
מדפיס ספרי מוסר, ומשכיל - בהשכלה, ובעל תאוה - בתאוה, אבל האותיות נשארים אחר
ההדפסה מפוזרות כבתחילה ולא ישתנו מריבוי צורות הצירופים כלום, ובגמר התיקון יתגלה
צירופם המוחלט המשוער והניתן להם מראש במשפטים קבועים בלי שינוי ותמורה.
[1]
במאמרי
הסולם ב' מאמר יד: "האדם והבנותיו דומה למסדר אותיות בבית הדפוס".
ע"פ ברכות נה, א: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים
וארץ".