תוכן

מקום המערכה בין הקדושה לטומאה

ג' בחינות סובבות את האדם, דהיינו: אור, הבדל, חושך. דהיינו שבאותו מקום שנמצא ההבדל ומקום פנוי, שם פעמים מושל האור ולפעמים החושך יכסהו.

או שֵׂכל, מדות, הרגשים. שלפעמים ישפיע השכל ושולט על מידותיו, ולפעמים משפיעים ההרגשים ושולטין על המדות.

או קדושה ורשות וטומאה. או שבח והכרח וגנות. או חב"ד וחג"ת ונה"י, או פנימיות ואמצעיות וחיצוניות. והיינו 'תחתיים ושניים ושלישיים תעשנה' (בראשית ו, טז).

אשר חלל הפנוי בין האור וחושך הוא האמצעית בין הקדושה וקליפות ובין השבח והגנות, אשר בחלל הפנוי הזה הוא מקום המערכה שהעליונים יורדים שם והתחתונים עולים שם ומתאבקים זה עם זה, ומי שמנצח ממלא את המקום הזה, גם יורש מקום העצמי של אויבו.

ובזה המקום היה גלית הפלשתי יוצא ארבעים יום וחירף מערכות אלקים חיים, וגם דוד המלך יצא בזה המקום ולחם עמו בקלע באבן, וכיון שנצח לפלשתי במקום הזה הבינים, גרש והשמיד גם כן את כל מחנה הפלשתים ממקום מערכות הפלשתים בעצמם.

כי 'הכל במחשבה אִתְבְּרִירוּ', והמתעוררין במחשבה לשרת בלתי לה' לבדו, המה מחשבת השבח. ולעומתן אותן המתעוררים לשרת זולת לחיצוניות, הוא הגוף לבדו, שהמה מחשבת הגנות. וביניהם שדה המערכה, אותן המחשבות ההכרחין, או שמוכרחין לשרת בשם ה' או מוכרחין לשרת לשם הגוף המגונה, שאלו ואלו לא יגונו ולא ישובחו, כי בהכרח יעמודו לו, אבל שם הוא מקום המלחמה, דהיינו בעלי השבח מתאמצים לקדש ולטהר עד כמה שאפשר אותן המוכרחים לסבל ולמשא גופני, ובעלי הגנות מתאמצים לעקור ולטמא אותן המוכרחים לעבוד ולמשא את שמו ית'.