ג׳ שערים נמצאו לחצר הזה, משפטם כמשפט שערי הפנימית. רק שהאולם שהוא בפנימית לחוץ, הוא כאן בפנים. כי האולם הזה הוא הלחם הקדוש הנתן לכל ישראל ויוצא דרך השערים חוצה. אך החצר החיצונה נמצא בה כח לעמוד באור הגדול המתפשט ממנו במקום שהוא שם, על כן היו אולמי הפנימיים חוצה. אך הר הבית אין בו כוח לעמוד בו, על כן היו האולמות פנימה. ונמצא, שבחומת האולם שבפנים יצאו כתלי חצר השער חוצה. רק שכותל האולם באור הוי"ו נבנה, וכותל החדר באור הה"א; על כן אמה אחת כנס בראשונה ואחר יצא, והוציא כנגדו כותל החדר. ועל כן דקדק הנביא (מ, יב): "וגבול לפני התאות אמה אחת" ולא תלאם בפתח רק באולם. ואתה ראה והבן, כי לא הגיע הלחם הוא האולם, רק ג׳ מדרגות ההיכל, ושתי חצירות כי ... הם. אך הר הבית שהוא לעשיה, לא היה שם ולא נראה. כי הלחם הזה הוא לחם מן השמים וממנו ניזונים המלאכים, וגם ישראל ניזונו ממנו במדבר. אבל לחם העשיה הוא לחם מן הארץ, והוא תחתון מזה מאד, שיוצא אחר כמה שינוים ותהפוכות דברים. על כן אלו האולמות לא הגיעו רק עד החצר החיצונה פנימה.
[פ"א מ"ד. אות ח]