מצות עשה, אנכי ה' אלקיך וגו'
ידוע שבני ישראל תבעו 'רצוננו לראות מלכנו' (מכילתא, הובא ברש"י שמות יט, ט), ולא אמרו בוראינו, אלא
מלכנו, פירוש, כדי לעבוד ולשרת לפניו ית' וית', ולכן באה ההבטחה להם במתן תורה 'ואתם
תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' (שמות יט, ו), פירוש, רואי פני המלך, וגם לא יופסדו הקדושה הנפלאה, שזה מפלאות תמים דעים.
וזה סוד 'אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענו' (מכות כד, א). כי הקדוש ברוך הוא צמצם שכינתו בתחתונים עד מדרגת הר סיני, וכל בני ישראל
ראו כבודו יתברך פנים בפנים, וגם ראו 'מראה הוי' כאש אוכלה בראש ההר' (שמות כד, יז), אשר מפחד הזה יצאה נשמתן וחזרו לאחוריהם ג' פרסאות (שבת פח, ב), ואף על פי כן היו מלאכי השרת מחיין אותם, ושמעו ב' הדברות אנכי ולא יהיה לך
ביחד, וכל האורות איש לא נעדר אחזו בהם ביחוד הוי' אלקים, כשלהבת הקשורה בגחלת.
וזה עניין 'ביום השלישי'. פירוש, כי מתחילה 'לילה כיום יאיר' (תהלים קלט, יב), כמו שכתוב (שמות יב, נא) 'בעצם היום הזה', ואחר כך היה צמצום כמו שכתוב (יחזקאל א, ד; כז) 'ונוגה לו סביב', ואחר כך מחמת חטא נסתלק גם כן הנוגה והיתה חשכה גדולה, דהיינו לילה. אבל בשעת מתן תורה נגלה עליהם הקב"ה כזקן מלא רחמים בלי תערובת דינים כלל (מכילתא הובא ברש"י שמות כ, ב), אז חזר החשכה לנוגה והנוגה כאור. וזה סוד 'יום יודע להוי' לא יום ולא לילה, ובעת ערב יהיה אור' (ע"פ זכריה יד, ז), דהיינו, ששב הכל ליום ואור, וזה סוד השלישי שכולל שני הקצוות, והבן.