תוכן

ט) והכלל העולה, שאפילו המלאכות שבעולם הזה, לצורך בירור המלכים הם. וכל המלאכות בעוה"ז בעולם עשיה. וכן מלאכ"ה גימט' א"ל אדנ"י, שהוא עולם העשיה. אמנם אוכל נפש, להיותו חוזר אבר רוחני ממש, הוא יותר מעולה, והוא בסוד היצירה. ולכן אוכ"ל, גי' א"ל הוי"ה. ואין להאריך בזה פה. ואמנם בימות החול, הותרו כל המלאכות שבעולם, אך לא באסור, שא"כ לא יתבררו, ואדרבה יתוספו הקליפות, רק בהיתר גמור, בסוד בכל דרכיך דעהו, כדי לברר הז' מלכים וכ"ז בענין עוה"ז, וגם מה שצריך לברר לצורך עליות העולמות לצורך נשמות ג"כ, אנו עושין ע"י, בכח מעשה ידינו, שהם התפילות, ומצות תפילין וציצית וסוכה ולולב וזולתם. ונמצא, שבימי החול, א"א להתברר כלל אם לא ע"י, ולכן הותרו המלאכות כנזכר, ונצטווינו בכל המצות, ובפרט בסוד התפילות. והנה בוודאי, שאדם צריך סיוע מעליונים, להספיק דברים אלו ע"י, וגם עליונים צריכן לסיוע מתחתונים בסוד תנו עוז לאלהים ולכן בימי החול, יורדין העולמות העליונים, ומתלבשין למטה ממדרגתם, כדי לברר ולסייע הז' מלכים, וז"ס היות ז' תחתונים דאצילות יורדות, והם מתלבשין בז' ימי המעשה, כדי לברר כל זה. ואין כח רק בז"א לברר שהוא דכורא, ולכן הם ששת ימי החול לבדו, כי ו"ק דז"א הם הבוררים כל ימי השבוע. רק ביום הז' שהוא יום השבת, נגד מלכות, אין כח במלכות לברר, לכן אדרבה ע"י מה שנתקן כל ימי השבוע, הוא עולה ביום השבת, שהוא כנגדה, ומתחברת עם זעיר, ואז מוציאין נשמות חדשות, כמ"ש בעזרת ה'.