תוכן

ז) וכדי להבין כ"ז, נבאר ענין איסור מלאכות והנה כבר בארנו, כי תחלת הכל, הוא ז' מלכים דמיתו בארץ אדום, ולפי שמתו, צריכים אנו להעלותם למעלה ולהחיותם, כי אנו מזווגין זו"נ, ואנו מעלין ע"י תפלתינו ומעשינו הטובים, לאותן הז' מלכים, בחי' מ"נ אל המלכות, ואז הם מתחדשים חיים, וזה נמשך עד ימות המשיח, כי כשיכלו להתברר כל אלו הז' מלכים, ויתוקנו לבד, ויוצרפו ויתלבנו כל הטוב והקדושה שבהם, אז תשאר הקליפה בסוד סיגים, ואז כתיב בלע המות לנצח. ונמצא, כי ע"י תפלתינו ומעשינו בעוה"ז, אנו יכולין לברר וללבן אלו הז' מלכים. והנה בימי החול, יש מלאכה, כי כל מלאכה מורה, על היות דברים צריכים תיקונים ע"י מעשה, שאלו ברא הקב"ה עולמו כמו שיהיה לעתיד לבא בעה"ז, שנאמר יהיה פסת בר בארץ, שתוציא גלוסקאות יפים, לא היו צריכים בני אדם לעשות כמה מיני מלאכות כדי לאכול, אך עתה צריכין לחרוש ולזרוע וכו', ולהוציא התבן והמוץ והסובין שהם הקליפה, ואח"כ לתקנו ע"י האש, שהוא אפיה ובשול, ואז נשלם ונתקן, וכן שאר המלאכות. כמ"ש ר"ע לטורנסרופס הרשע, ענין התורמסין שצריכין למתוק, והחטים וכו'. הרי בארנו לך איך כל מה שיש בכל העולמות כולם הם מסוד הז' מלכים האלו ואין לך דבר שלא בא מן הז' מלכים האלו. והנה אם אלו המלכים לא מתו ונתבטלו ונעשה קליפות מהם, לא היו צריכין בירור, כי מעצמן היו מבוררין, ולא היו צריכין שום תיקון כלל. אך עתה שמתו, והם צריכין תיקון, ואז צריכין תפלה ומצות ומע"ט. כדי שיתוקנו ע"י, ולהעלותם בסוד מ"ן, וכמו שהיה בסוד עליון, שהוא הבירור הצריך אל ד' העולמות עצמן, שהם אבי"ע. גם היה לענין הנשמות, כי משם יסודם, ממה שנשאר אחר הבירור הצריך אל העולמות. ומלבד כל זה, אפילו בכל עניני עולם הזה השפלים, הם הפסולת הנשאר מאותן הז' מלכים דמיתו, ולכן אין מתבררים, רק אחר כמה תיקונים ומלאכות, ולכן אין מלאכה שאין בה מצוה, בא לחרוש, מקיים לא תחרוש בשור וחמור. בא לזרוע, מקיים לא תזרע כלאים. וכן עד"ז בכל המלאכות, בסוד בכל דרכיך דעהו.