תוכן

ד) פעם אחת ביום ה', היינו יושבין לפני מורינו זללה"ה, ובא עז אחד, ושם ב' ידיו על השלחן, והיה מורי זללה"ה מדבר עמו בלשונו. ואח"כ צוה לי, שאלך ואקנהו, ונשחוט אותו לשבת. וצוה להר"ר משה סופינו, שישחוט אותו בכונה זו: סכין גי' ק"מ, שהוא המלוי דאהיה דיודי"ן, ותסיר הפגם מן הסכין, ע"י ג' מ"ב, שיש בג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה, גימ' פגם עם ג' אותיות. וכשתברך הברכה, תכוין להעלות נפש המגולגל אשר שם. ובאמרך מלת על השחיטה, תכוין כי שחיטה גי' ג"פ אל"ף שיש בשם מ"ה ע"ה. אח"כ תכוין ג"כ, כי השחיטה גימט' של"ז. ותכוין לשם י"ה דיודין, גי' ל"ו ע"ה. אח"כ תכוין באותיות יו"ד פעמים ה"י, גימ' ש', וע"ה ש"א, ול"ו גימ' של"ז. גם תכוין על השחיטה, גימ' תל"ז, שהוא שני אל פשוט ומלוי, שהוא ב"פ רי"ו גימ' תבל, ותוסיף כללות הד' שמות, ב' פשוטים וב' מלואים, ואחד הכולל לכולם הרי תל"ז.