תוכן

א) ידוע, כי שם הויה: קוץ היו"ד, הוא א"א. וי', אבא. ה', אמא. ו', ז"א. ה' נוקבא. והנה כנגדם, ברא הקב"ה: דומם, צומח, חי, מדבר, נשמה. והנה מכל אלו הד' מינים, יש ברורים ותקונים לעלות, וכל אלו הדברים, היו נתקנים ע"י הקרבן. כי המלח הוא הדומם, והיה ניתקן ע"י חלקי הדומם. וסוד יין ושמן, מתקן חלקי הצומח. וב"ח, כמשמעו. והוידוי שאדם מתודה על הקרבן, נגד מדבר. וכונת כהן בעת הקרבה, נגד נשמה פנימית. ובאלו הה', עושה תיקון הד' עולמות, והם נר"נ ח"י. וזש"ה אשה ריח ניחוח לה', אשה, נגד הנפש, שהוא הנוקבא קרי בה אשה, גם אש שהיא המלכות בסוד אש אוכלה. ריח, נגד רוח דיצירה וז"א. ניחוח, נגד אמא, נשמה דבריאה. לה', נגד נשמה לנשמה, אבא, שע"י נשלם הויה כולה, וז"ס קרבן לה', שמקרב ד' כחות הויה כנזכר.