תוכן

ב) ואמנם הוציאוה לחוץ, פירושו: כי שם התפשטות דינים אלו לחוץ להיכל, שהוא (מלכות) חוץ למחנה שכינה, אז יש בה זוהמא ואז ושחט אותה, ללבן ולצרף אותה הזוהמא, ע"י האש הקשה, ולכן ושרף את הפרה. ואמנם אחר ששורפה, אז נשאר ממנה סוד הקדושה, שהוא חלק א' מחמשה, והוא סוד המלכות הנקראת ה', שהיא חומש הדינים, לכן אז תקרא אפר, כי פ"ר גבורות הם כלולים בא' לבד, ומה שהייתה פרה בה', תהיה אפר בא', ע"כ עיינתי חיים.