תוכן

ה) והנה מצות קרבנות, נתבאר בשער פנימי וחיצון. ואמנם כבר ידעת מ"ש אצלינו, בענין חטא אדה"ר איך חזר ועירב הרע עם הטוב, וגברו הקליפות. ונמצא שפגם בכל העולמות, וצריך בירור מחדש, ולכן צוה הקב"ה על ענין קרבנות, שיביא עמו כל הד' יסודות, כדי שיתבררו כולם. יסוד דומם, מלח ומים, שהוא מסוד עשיה. יסוד צומח, סלת שמן ויין, מסוד יצירה. יסוד ב"ח, צאן ובקר בבהמה, ותורים ובני יונה בעוף, מסוד בריאה. והמשתדלים, כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנם, וישראל במעמדם, והבעלים המקריבים עצמן, מסוד אצילות. ויש נאכל לאישים עשיה. ריח יצירה ניחוח בריאה, לה' אצילות. והוצרכו לכ"ז, דע, כי כשנפלו נצוצי האור בקליפה, מקצתם נפלו בדומם, ומקצתם בצומח, ומקצתם בב"ח שאינו מדבר, וקצתם בב"ח מדבר. ולפיכך ארז"ל, אין לך עשב שאין לו שר מלמעלה שמכה בו וגדל, דהיינו נצוצים שנפלו, והם הם המגדלים הכל, עד שמעלים אותם ע"י בני אדם שמבררין הטוב מהקליפה, ולכן בזמן שבהמ"ק קיים, היה מועיל קרבן להעלות הנצוצים לבררם, ועכשיו התפלה במקום הקרבן, לפיכך התפלה נחלקת לב' חלקים, עובדא ומלולא, כנזכר בספר כונות בשער התפלה