תוכן

כח) והנה כל מצות סובבות על מציאות הז' מלכים, דמיתו ותיקונם, כי ימצא חלל, היינו ז"א דנקודים, שנתרוקן חלל חיותו, ונשברו כליו. באדמה, היינו סוד התבונה, שגברו הדינים שהם ק"כ צרופים, גי' חל"ל באדמ"ה. וכן אדמה מלשון ארץ אדום, דהיינו בינה, שמלכו ומתו. אשר ה' אלהיך נותן לך, פי': שענין חלל ושבירה זו, היא בכוונה מכוונת לצורך בירור הטוב מהרע, כי לא היתה מיתת מלכים ושבירתם על צד המקרה. והנה נפילתם ושבירתם ירדו עד תשלום עשיה, כי כלים שלהם נפלו בבריאה ומהם ביצירה, ומהם בעשיה, וזהו חלל בבריאה, נופל ביצירה, בשדה עשיה. לא נודע מי הכהו, שהרי אין בקליפה בינה, ומהיכן בא להם ענין השבירה, והפסוק מתרץ שזאת היתה פעולת קו המדה לצורך הפרצופים, לכן ויצאו זקניך: ג"ר דא"א, רעין עילאין. ושופטיך: או"א, דתליין בדיקנא דיליה, שהוא שרש דין ומשפט, ומדדו: בקו המדה המתלבשת בהם. אל הערי"ם: גי' שכ"ה דינים, שהם מעורבים עם הכלים המתים, וזהו אשר סביבות החלל, עכ"מ.