תוכן

כז) הנה ק"ל שנה הזריע אדה"ר קרי, וכל אותן הנצוצים היו של קדושה, רק שניתנו בקליפה, ונתגלגלו בדור המבול, וחזרו והשחיתו דרכם על הארץ. ולכן י' דורות מנח ועד אדם, כנגד י' דמים, ואז נולד נח. וכנגדם תיקן עמרם, ופירש ק"ל שנה מן האשה, ואחר שנולדו כל הנצוצים, נולד משה כולו טוב, וזהו ותרא אותו כי טוב הוא, ואז נתקנו בחומר ובלבנים. וכשחטאו בעגל, חזרו לקלקולם, ועשו צורת שור, כמ"ש רז"ל עלי שור, שרצו לעלות ליוסף, דכתיב בכור שורו הדר לו. והיה משקל העגל קכ"ה ככרים נגד ק"כ צרופי אלהים, וה' אותיות הם ה' דמים, שהם הטפות שניתנו להחצונים. והתיקון להמית אותם הקליפות, ולהוציא מהן אותם הניצוצים, וזהו שם אב"ג ית"ץ, שהוא גי' שור. וזהו הדר לו, שגם הוא הוציא אותן טפות מן הידים. וז"ס שאמר יעקב כי עודך חי, ר"ל: שהגם שהוצאת הטפות, אחר שלא נכנסו בגוף הטמא עצמו, היה חי, ולכן שלח יוסף העגלות, כנגד עגלה ערופה, שהיא באה על דם שלא נודע מי שפכו. גם אלו הטפות נשפכו לארץ, ועל כיוצא באלו נאמר, יתומי"ם היינו ואין אב, גימ' שו"ר, שהם מאלו הטפות שלא נודע להם אב ולא אם, ואז בראותם יעקב, נאמר ותחי רוח יעקב אביהם.