חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ג

תוכן

ג) וז"ל מורי זללה"ה בספרא דצניעותא בפירושו, אין ספק היות מנין הנימין דרישא דא"א כמנין קדוש, ובנזיר נאמר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, יורה כי הנזיר עולה למקום גבוה, ידמה לעליון, ומצינו בנזיר ג"פ קדוש, כנגד הנימין, וכנגד ת"י עלמין היוצאין ממנו. ואמנם הטעם למנין זה הוא, כי כמו שג' מוחות התחתונים כלולים במוח זה, כן ל"ב נתיבות מוחא תתאה כלולה בו, ונמשכין ע"י נימין אלו לנימין דזעיר, ועי"כ מתפשט מוחין לל"ב שבילין, כדאיתא באדרא זוטא. והנה כל קוץ מאלו, כלול ל"ב נתיבות, וכל נתיב כלול מי"ס, הרי ש"ך, והם ש"ך ניצוצין דבטש בוצינא דקרדינותא, כדאיתא בריש פרקין, והם ש"י עולמות שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק כי נתיב א' לא ידע עיט, ונמצא שנשאר ש"י. והנה שם בן ד' אותיותיו ד' יודין ת', ומילאו הרי ת"י, ולפיכך הנימין ת"י ולפיכך אנו אומרים ג' פעמים קדוש, לפי שיש בעתיקא ג"פ הויה, וכל אחד עולה קדוש, ולפי שג' שמות אלו במילואים ל' אותיות, ולפיכך סתם נזירות ל' יום. וגם שמות הוי"ה הוא בחשבונו וד' אותיות ל'. וז"ש כל ימי נזרו קדוש יהיה לה', ל' יה"וה, ודע כי ל"ב נתיבות, כל א' כלול מי"ב אותיות, שהם ג' שמות עולה שפ"ד, וחשבון השם כ"ו, הרי ת"י כמנין קדו"ש.