תוכן

יד) ונבאר ענין הנשים הנזכר, והוא, כי הלא נודע משארז"ל כי יעקב נענש, כשבאתה תמנע להתגייר להנשא לו, ולא רצה, ולכך היתה פילגש לאליפז, ויצא ממנה עמלק, שהיצר לבניו תמיד. וקשה טובא, שהרי שבח הוא לו, כי כן מצינו ביצחק ורבקה, שלא היו רוצים בדבר, כמ"ש קצתי בחיי מפני בנות חת וכו'. וכן אברהם צוה לאליעזר, שלא ליקח אשה לבנו כי אם אל ארצי וגו'. והענין הוא, כי תמנע היא אחת מבחינת קדושה כנזכר, ולכן היתה רוצה להתגייר, והיה ראוי שיגיירה יעקב לישאנה, כי כמו שלאה הגדלות החיצונה לקחה יעקב, כן היה ראוי שיקח תמנע, שהיא קטנות החיצונה, דוגמת לאה כנ"ל, ויכניסה בקדושה, ולכן נענש. וסברת יעקב שלא רצה בה היה, להיות שהיא מצד הקטנות דינים גמורים, ובפרט היותה חיצונה מכל הד' דקטנות. ועד"ז נענש, כי אדרבה להיותה חיצונה היתה ראויה אליו דוקא, דוגמת לאה.