תוכן

ב) וכבר בארתי לך ענין העלאת הגבורות איך הם, כי הם דוגמת העלאת החסדים בזעיר, רק יש ביניהם הפרש, והוא, כי הזעיר הוא מכוסה עד החזה שלו ע"י יסוד הבינה אשר שם, ומן החזה ולמטה הוא נגלה, ואז ברדת החסדים דרך שם, נמצא ב' שלישים וב' חסדים שלמים מגולים, וב"ח ושליש א' מכוסים, ואותם החסדים המגולים להיות מגולים, הם יורדין במרוצה עד היסוד דזעיר, ומשם חוזרין לעלות עד ראש הזעיר, ומתפשטים בג' קוים של הזעיר עד הכתר שבו כנודע. ואמנם הנוקבא, ג"כ כשיוצאין הגבורות מזעיר לנוקבא להנתן בה, הנה הם עוברין דרך מחיצות הז"א, המפסקת בינו לבינה, כי היא עומדת מאחוריו, ואז כמו שבעת היות אלו הגבורות תוך הז"א, היו נתונים ומכוסים תוך הז"א עצמו, כך בצאת הארת אלו הגבורות דרך מחיצות גופא דז"א ליכנס אל הנוקבא, הם באים ג"כ דרך הארת דופני ז"א ומחיצותיו עמהם. ונמצא כי יוצאים הארת ה"ג אלו, עם הארת מחיצת גופא דז"א המלבשת אותם עמהם, וא"כ נמצא כי עד מקום שמגיע יסוד דז"א הנה כנגדו הוא מקום מכוסה בנוקבא, כי יוצא אור אותו לבוש של יסוד דדכורא, ומכסה ומלביש את הגבורות עד נגד המקום שהוא כלה ונפסק. והנה שיעור אורך יסוד דדכורא, הוא כנגדו מכוסה בנוקבא בכל הת"ת שלה, כנודע אצלינו בסדר ציור הנוקבא שאחורי ז"א, ונמצא שלא יש גילוי לנוקבא רק ב"ג לבד שהן נ"ה שבה. וז"ס ההפרש שיש בה מן הז"א, כי הז"א יש לו ג"ח מגולים, ובנוקבא לא יש רק ב"ג לבד, וזהו כשיעור הג' עצמן.