תוכן

ב) ועתה נבאר ביותר ביאור, הנה כבר ידעת, שאחר שיורדים החסדים מיסוד דאמא, נופלים ביסוד דז"א ג' חסדים לבד, שהם הג"ח דנ"ה, ות"ת דז"א, המגולים כנודע, ואלו יורדים ביסוד כנודע. והנה אח"כ יורדים הגבורות עד היסוד, ואז ברדתם נמתקים ג' גבורות עליונים מן הה"ג, בג"ח המגולים כנזכר, וזה בדרך ירידה ונשארים ב"ג תחתונים בלי מיתוק, ועיין בשער דרוש הצלם בדרוש חו"ג, כי שם יתבאר היטב. והנה נמצא, כי נתחברו ג' גבורות עם ג"ח, וכבר ידעת, כי כל גבורה או חסד, הוא הויה א'. ונמצא כי בהצטרף הגבורות עם המיתוק שלה, הוא החסד, מתחברים ב' הויות יחד, שהוא גי' ב"ן. וא"כ נמצא כי ג"ג הנמתקות עם ג"ח, הם ג"פ ב"ן. כי לעולם, דבר שבקדושה נשאר רשימו קיים בו, וכיון שנמתקו הגבורות עם החסדים, נשאר הרשימו של החסד תוך הגבורה, אע"פ שעלו אח"כ החסדים למעלה כנודע. ונמצא, כי הג' גבורות הממותקים, נקראים ג' בני"ם, נשארו ב"ג תחתונים, שהם דבחי' נ"ה שלא נמתקו, לכן נתחברו גם הם, כי הם ב' גבורות בלתי ממותקות, ובפרט שהם בחי' נ"ה הנקרא בשם בנים, כמבואר אצלינו בכמה מקומות, ואז מצטרפים ונעשים ב"ן ד', כי ב"ג הם ב' הויה, גי' ב"ן, והרי יש כאן ד' בנים. אשר כנגדם אמרו בהגדה, כנגד ד' בני"ם דברה תורה וכו'. ואמנם כשחוזרים החסדים לעלות למעלה, אז הם ממתקים את הב"ג שנשארו בלי מיתוק, והם ממתקות אותם עתה דרך עליה. ונמצא כי ג"ג ראשונים, שהם בחי' חג"ת, הם ממותקות בתחלה בעת ירידתם. אך ב"ג תחתונות של בחי' נ"ה, אינם ממותקות אלא דרך עליה, כמבואר אצלינו בדרוש החו"ג וע"ש.